פליק ואח' נ' הדקה התשעים בע"מ ואח'

פסק דין

בתביעה שלפני מבקשות התובעות לפצותן לאחר שלטענתן נגרמה להן עגמת נפש עקב התנהלות הנתבעות. לטענתן הזמינו באמצעות הנתבעת 1 חופשה בטורקיה. הנופש כלל טיסה ובית מלון ברמת 5 כוכבים. נציגה מטעם הנתבעת 1 אמרה לתובעת 1 כי מובטח לתובעות חדר עם מרפסת ונוף לים.

כשהגיעו למלון, התברר להן כי החדר ממוקם מתחת לפני האדמה. מדובר היה בחדר ברמה ירודה עם ריח חריף של טחב שאינו תואם מלון בן 5 כוכבים. בעקבות מחאתן, הוצע להן על ידי הנהלת המלון להשתכן במלון אחר, המצוי בקרבת מקום. התובעות אשר ביקרו במלון המוצע, סירבו להשתכן בו וחזרו למלון המקורי שם המתינו בלובי מספר שעות, עד שבשעה 02.00 פנה אליהן מנהל המלון אשר דאג לשכנן בחדר מיוחד. התובעות קיבלו את החדר בשעה 04.30. התובעות טוענות כי לאור עגמת הנפש שנגרמה להן, מחמת כך שמדובר בחופשה בת שלושה ימים, הן מבקשות כי הנתבעות תשבנה להן את סכום עלות הנופש בסך 2,957 ₪, החזר על שיחות טלפון בסך של 780 ₪ ופיצוי בסך 3,000 ₪ בגין עגמת נפש. סכום התביעה הועמד על סך כולל של 6,737 ₪.

הנתבעת 1 טענה כי אין מקום לתביעה. הנתבעת 1 לא הבטיחה לתובעות כי יקבלו חדר במיקום מסוים. הנתבעת אינה נוהגת לעשות כן. באשר לטיב החדר בו שוכנו התובעות, דבר זה מצוי באחריות המלון ובאחריות הנתבעת 2, היא ספק חבילת הנופש.

הנתבעת 2 השיבה כי אין מקום לתביעה. הנתבעת 2 גם היא לא הבטיחה לתובעות דבר. כל ההתקשרות בין התובעות נעשתה מול הנתבעת 1. הנתבעת 2 סיפקה את ההזמנה במלואה.

שתי הנתבעות טענו כי המלון אף העניק לתובעות פיצוי בכך שלחדר סופקה סלסילת פירות ובקבוק יין וכן התאפשר לתובעות לאחר ביציאה מהחדר כך שבמקום לפנות את החדר בשעה 12.00 פונה החדר בשעה 17.00.

בדיון שהתקיים לפני הופיעו הצדדים ושמעתי את טענותיהם. התובעת 1 במהלך הדיון הסבירה כי אין באפשרותה להוכיח כי הובטח לתובעות שהן ישוכנו בחדר עם נוף לים. לדבריה, הבטחה זו אינה רלוונטית והיא יכולה להוכיח כי החדר שסופק להן לא היה ראוי. בדיון הפנתה התובעת 1 לתמונות החדר בו שוכנו לראשונה. הנוף הנשקף מהחדר הינו סלע גדול. לדבריה חדר זה אינו ראוי למגורים והוא אף מלוכלך ואינו עומד בסטנדרטים הרגילים של מלון חמישה כוכבים. לדבריהן, החדר מתאים למגורי עובדי המלון ולא לאורחים.

לשאלת ביהמ"ש האם הן קיבלו פיצוי מהמלון כנטען ע"י הנתבעות השיבו כי אכן התאפשרה יציאתן המאוחרת וכי הסלסילה שניתנה להן כללה שני תפוחים בלבד ולא כנטען. מכל מקום – הן לא ראו את שעת העזיבה המאוחרת כפיצוי מאחר שכל הישראלים שהשתכנו במלון קיבלו גם את האפשרות לפנות את החדר בשעה מאוחרת.

במהלך הדיון הפנו נציגי הנתבעות לתמונות אותן הציגו התובעות. נציגת הנתבעת 1 ניסתה לשכנע את ביהמ"ש כי התובעות צילמו את החדר באופן חלקי, וניסו להסתיר את העובדה שהחדר מתאים לאירוח זוגי.

נציג הנתבעת 2 אף הפנה לאלמנטים בחדר אשר זהים לחדרים אחרים רגילים של המלון. לטענתו מדובר בחדר רגיל אשר המלון משווק לאורחיו. לדבריו, בהחלט יתכן שהמלון משווק חדרים טובים יותר מהחדר שסופק לתובעות אולם אין לומר כי חדר זה אינו מתאים לאירוח.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים, אני סבור כי דין התביעה להידחות. כאמור בדיון שהתקיים בפני, חזרה בה התובעת 1 מהטענה כי הובטח להן על ידי הנתבעת 1 חדר הנשקף לים. משחזרה בה מטענה זו, ולאחר שעיינתי בתמונות שהוצגו לפני אין בידי לקבל את טענות התובעות. אמנם החדר בו הוצע לתובעות להשתכן בתחילת הנופש נראה ברמה נמוכה מהחדר בו שוכנו בסופו של דבר, אולם אין בכך כדי לומר כי החדר אינו ראוי למגורים. מדובר בחדר המשווק על ידי המלון לאורחיו.

אין להטיל את האחריות לבחירת החדר על מי מהנתבעות. בחירה זו נעשית על ידי סגל המלון.

כך הדברים אמורים גם לגבי טענת התובעות כי החדר מלוכלך. הנתבעות אינן אחראיות לתחזוקתו של המלון, המוטלת על סגל המלון.

יש לציין כי היה ניסיון מצד נציג המלון להשביע את רצונן של התובעות על ידי העברתן למלון אחר ולאור סירובן, לחדר אחר במלון המקורי. עוד יש לציין כי נציגי הנתבעת 2 בחו"ל אף הציעו לתובעות לעבור להשתכן במלון אחר תמורת תוספת תשלום.

מכל האמור לעיל עולה כי אכן היה ניסיון לרצות את התובעות. מכל מקום, לתובעות ניתן פיצוי על עגמת הנפש בכך שהתאפשרה יציאתן המאוחרת מהחדר.

סוף דבר, התביעה נדחית.

באשר להוצאות המשפט – היה ראוי כי התובעות תשלמנה הוצאות משפט לנתבעות לאור דחיית התביעה. עם זאת, ברור לביהמ"ש כי לתובעות נגרמה עגמת נפש רבה ולפיכך, אינני עושה צו להוצאות.

ניתן להגיש בקשת רשות לערער לביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ז טבת תש"ע, 13/01/2010 במעמד הנוכחים.

אילן דפדי, שופט